1וידבר אלהים את כל־הדברים האלה לאמר׃ ס 2אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים׃ 3לא יהיה־לך אלהים אחרים על־פני ׃ 4לא תעשה־לך פסל ׀ וכל־תמונה אשר בשמים ׀ ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים ׀ מתחת לארץ ׃ 5לא־תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבת על־בנים על־שלשים ועל־רבעים לשנאי׃ 6ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי׃ ס 7לא תשא את־שם־יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר־ישא את־שמו לשוא׃ פ 8זכור את־יום השבת לקדשו ׃ 9ששת ימים תעבד ועשית כל־מלאכתך ׃ 10ויום השביעי שבת ׀ ליהוה אלהיך לא־תעשה כל־מלאכה אתה ׀ ובנך־ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך ׃ 11כי ששת־ימים עשה יהוה את־השמים ואת־הארץ את־הים ואת־כל־אשר־בם וינח ביום השביעי על־כן ברך יהוה את־יום השבת ויקדשהו׃ ס 12כבד את־אביך ואת־אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשר־יהוה אלהיך נתן לך׃ ס 13לא תרצח׃ ס 14לא תנאף׃ ס 15לא תגנב׃ ס 16לא־תענה ברעך עד שקר׃ ס 17לא תחמד בית רעך לא־תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמרו וכל אשר לרעך׃ פ 18וכל־העם ראים את־הקולת ואת־הלפידם ואת קול השפר ואת־ההר עשן וירא העם וינעו ויעמדו מרחק׃ 19ויאמרו אל־משה דבר־אתה עמנו ונשמעה ואל־ידבר עמנו אלהים פן־נמות׃ 20ויאמר משה אל־העם אל־תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור תהיה יראתו על־פניכם לבלתי תחטאו׃ 21ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל־הערפל אשר־שם האלהים׃ פ 22ויאמר יהוה אל־משה כה תאמר אל־בני ישראל אתם ראיתם כי מן־השמים דברתי עמכם׃ 23לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם׃ 24מזבח אדמה תעשה־לי וזבחת עליו את־עלתיך ואת־שלמיך את־צאנך ואת־בקרך בכל־המקום אשר אזכיר את־שמי אבוא אליך וברכתיך׃ 25ואם־מזבח אבנים תעשה־לי לא־תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה׃ 26ולא־תעלה במעלת על־מזבחי אשר לא־תגלה ערותך עליו׃ פ |
    |