1וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ 2דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל־ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם׃ 3ועשיתם אשה ליהוה עלה או־זבח לפלא־נדר או בנדבה או במעדיכם לעשות ריח ניחח ליהוה מן־הבקר או מן־הצאן׃ 4והקריב המקריב קרבנו ליהוה מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן׃ 5ויין לנסך רביעית ההין תעשה על־העלה או לזבח לכבש האחד׃ 6או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין׃ 7ויין לנסך שלשית ההין תקריב ריח־ניחח ליהוה׃ 8וכי־תעשה בן־בקר עלה או־זבח לפלא־נדר או־שלמים ליהוה׃ 9והקריב על־בן־הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין׃ 10ויין תקריב לנסך חצי ההין אשה ריח־ניחח ליהוה׃

11ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או־לשה בכבשים או בעזים׃ 12כמספר אשר תעשו ככה תעשו לאחד כמספרם׃ 13כל־האזרח יעשה־ככה את־אלה להקריב אשה ריח־ניחח ליהוה׃

14וכי־יגור אתכם גר או אשר־בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח־ניחח ליהוה כאשר תעשו כן יעשה׃ 15הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה׃ 16תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם׃ פ

17וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ 18דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם בבאכם אל־הארץ אשר אני מביא אתכם שמה׃ 19והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליהוה׃ 20ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה׃ 21מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה לדרתיכם׃ ס

22וכי תשגו ולא תעשו את כל־המצות האלה אשר־דבר יהוה אל־משה׃ 23את כל־אשר צוה יהוה אליכם ביד־משה מן־היום אשר צוה יהוה והלאה לדרתיכם׃ 24והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל־העדה פר בן־בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר־עזים אחד לחטת׃ 25וכפר הכהן על־כל־עדת בני ישראל ונסלח להם כי־שגגה הוא והם הביאו את־קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על־שגגתם׃ 26ונסלח לכל־עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל־העם בשגגה׃ ס

27ואם־נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת־שנתה לחטאת׃ 28וכפר הכהן על־הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו׃ 29האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה׃ 30והנפש אשר־תעשה ׀ ביד רמה מן־האזרח ומן־הגר את־יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה׃ 31כי דבר־יהוה בזה ואת־מצותו הפר הכרת ׀ תכרת הנפש ההוא עונה בה׃ פ

32ויהיו בני־ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת׃ 33ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים אל־משה ואל־אהרן ואל כל־העדה׃ 34ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה־יעשה לו׃ ס 35ויאמר יהוה אל־משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל־העדה מחוץ למחנה׃ 36ויציאו אתו כל־העדה אל־מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את־משה׃ פ

37ויאמר יהוה אל־משה לאמר׃ 38דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על־כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על־ציצת הכנף פתיל תכלת׃ 39והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את־כל־מצות יהוה ועשיתם אתם ולא־תתרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר־אתם זנים אחריהם׃ 40למען תזכרו ועשיתם את־כל־מצותי והייתם קדשים לאלהיכם׃ 41אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם׃ פ