1ויאמר דוד אל־לבו עתה אספה יום־אחד ביד־שאול אין־לי טוב כי המלט אמלט ׀ אל־ארץ פלשתים ונואש ממני שאול לבקשני עוד בכל־גבול ישראל ונמלטתי מידו׃ 2ויקם דוד ויעבר הוא ושש־מאות איש אשר עמו אל־אכיש בן־מעוך מלך גת׃ 3וישב דוד עם־אכיש בגת הוא ואנשיו איש וביתו דוד ושתי נשיו אחינעם היזרעאלית ואביגיל אשת־נבל הכרמלית׃ 4ויגד לשאול כי־ברח דוד גת ולא־ [יוסף כ] (יסף ק) עוד לבקשו׃ ס

5ויאמר דוד אל־אכיש אם־נא מצאתי חן בעיניך יתנו־לי מקום באחת ערי השדה ואשבה שם ולמה ישב עבדך בעיר הממלכה עמך׃ 6ויתן־לו אכיש ביום ההוא את־צקלג לכן היתה צקלג למלכי יהודה עד היום הזה׃ פ 7ויהי מספר הימים אשר־ישב דוד בשדה פלשתים ימים וארבעה חדשים׃

8ויעל דוד ואנשיו ויפשטו אל־הגשורי [והגרזי כ] (והגזרי ק) והעמלקי כי הנה ישבות הארץ אשר מעולם בואך שורה ועד־ארץ מצרים׃ 9והכה דוד את־הארץ ולא יחיה איש ואשה ולקח צאן ובקר וחמרים וגמלים ובגדים וישב ויבא אל־אכיש׃ 10ויאמר אכיש אל־פשטתם היום ויאמר דוד על־נגב יהודה ועל־נגב הירחמאלי ואל־נגב הקיני׃ 11ואיש ואשה לא־יחיה דוד להביא גת לאמר פן־יגדו עלינו לאמר כה־עשה דוד וכה משפטו כל־הימים אשר ישב בשדה פלשתים׃ 12ויאמן אכיש בדוד לאמר הבאש הבאיש בעמו בישראל והיה לי לעבד עולם׃ פ