1וזאת המצוה החקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהיכם ללמד אתכם לעשות בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה׃ 2למען תירא את־יהוה אלהיך לשמר את־כל־חקתיו ומצותיו אשר אנכי מצוך אתה ובנך ובן־בנך כל ימי חייך ולמען יארכן ימיך׃ 3ושמעת ישראל ושמרת לעשות אשר ייטב לך ואשר תרבון מאד כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך ארץ זבת חלב ודבש׃ פ

4שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה ׀ אחד ׃ 5ואהבת את יהוה אלהיך בכל־לבבך ובכל־נפשך ובכל־מאדך׃ 6והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על־לבבך׃ 7ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך׃ 8וקשרתם לאות על־ידך והיו לטטפת בין עיניך׃ 9וכתבתם על־מזוזת ביתך ובשעריך׃ ס

10והיה כי יביאך ׀ יהוה אלהיך אל־הארץ אשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת לך ערים גדלת וטבת אשר לא־בנית׃ 11ובתים מלאים כל־טוב אשר לא־מלאת וברת חצובים אשר לא־חצבת כרמים וזיתים אשר לא־נטעת ואכלת ושבעת׃ 12השמר לך פן־תשכח את־יהוה אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים׃ 13את־יהוה אלהיך תירא ואתו תעבד ובשמו תשבע׃ 14לא תלכון אחרי אלהים אחרים מאלהי העמים אשר סביבותיכם׃ 15כי אל קנא יהוה אלהיך בקרבך פן־יחרה אף־יהוה אלהיך בך והשמידך מעל פני האדמה׃ ס

16לא תנסו את־יהוה אלהיכם כאשר נסיתם במסה׃ 17שמור תשמרון את־מצות יהוה אלהיכם ועדתיו וחקיו אשר צוך׃ 18ועשית הישר והטוב בעיני יהוה למען ייטב לך ובאת וירשת את־הארץ הטבה אשר־נשבע יהוה לאבתיך׃ 19להדף את־כל־איביך מפניך כאשר דבר יהוה׃ ס

20כי־ישאלך בנך מחר לאמר מה העדת והחקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהינו אתכם׃ 21ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו יהוה ממצרים ביד חזקה׃ 22ויתן יהוה אותת ומפתים גדלים ורעים ׀ במצרים בפרעה ובכל־ביתו לעינינו׃ 23ואותנו הוציא משם למען הביא אתנו לתת לנו את־הארץ אשר נשבע לאבתינו׃ 24ויצונו יהוה לעשות את־כל־החקים האלה ליראה את־יהוה אלהינו לטוב לנו כל־הימים לחיתנו כהיום הזה׃ 25וצדקה תהיה־לנו כי־נשמר לעשות את־כל־המצוה הזאת לפני יהוה אלהינו כאשר צונו׃ ס