1ואתה שא קינה אל־נשיאי ישראל׃ 2ואמרת מה אמך לביא בין אריות רבצה בתוך כפרים רבתה גוריה׃ 3ותעל אחד מגריה כפיר היה וילמד לטרף־טרף אדם אכל׃ 4וישמעו אליו גוים בשחתם נתפש ויבאהו בחחים אל־ארץ מצרים׃ 5ותרא כי נוחלה אבדה תקותה ותקח אחד מגריה כפיר שמתהו׃ 6ויתהלך בתוך־אריות כפיר היה וילמד לטרף־טרף אדם אכל׃ 7וידע אלמנותיו ועריהם החריב ותשם ארץ ומלאה מקול שאגתו׃ 8ויתנו עליו גוים סביב ממדינות ויפרשו עליו רשתם בשחתם נתפש׃ 9ויתנהו בסוגר בחחים ויבאהו אל־מלך בבל יבאהו במצדות למען לא־ישמע קולו עוד אל־הרי ישראל׃ פ 10אמך כגפן בדמך על־מים שתולה פריה וענפה היתה ממים רבים׃ 11ויהיו־לה מטות עז אל־שבטי משלים ותגבה קומתו על־בין עבתים וירא בגבהו ברב דליתיו׃ 12ותתש בחמה לארץ השלכה ורוח הקדים הוביש פריה התפרקו ויבשו מטה עזה אש אכלתהו׃ 13ועתה שתולה במדבר בארץ ציה וצמא׃ 14ותצא אש ממטה בדיה פריה אכלה ולא־היה בה מטה־עז שבט למשול קינה היא ותהי לקינה׃ פ |
    |