1ויהי ׀ בשנה ההיא בראשית ממלכת צדקיה מלך־יהודה [בשנת כ] (בשנה ק) הרבעית בחדש החמישי אמר אלי חנניה בן־עזור הנביא אשר מגבעון בבית יהוה לעיני הכהנים וכל־העם לאמר׃ 2כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לאמר שברתי את־על מלך בבל׃ 3בעוד ׀ שנתים ימים אני משיב אל־המקום הזה את־כל־כלי בית יהוה אשר לקח נבוכדנאצר מלך־בבל מן־המקום הזה ויביאם בבל׃ 4ואת־יכניה בן־יהויקים מלך־יהודה ואת־כל־גלות יהודה הבאים בבלה אני משיב אל־המקום הזה נאם־יהוה כי אשבר את־על מלך בבל׃ 5ויאמר ירמיה הנביא אל־חנניה הנביא לעיני הכהנים ולעיני כל־העם העמדים בבית יהוה׃ 6ויאמר ירמיה הנביא אמן כן יעשה יהוה יקם יהוה את־דבריך אשר נבאת להשיב כלי בית־יהוה וכל־הגולה מבבל אל־המקום הזה׃ 7אך־שמע־נא הדבר הזה אשר אנכי דבר באזניך ובאזני כל־העם׃ 8הנביאים אשר היו לפני ולפניך מן־העולם וינבאו אל־ארצות רבות ועל־ממלכות גדלות למלחמה ולרעה ולדבר׃ 9הנביא אשר ינבא לשלום בבא דבר הנביא יודע הנביא אשר־שלחו יהוה באמת׃ 10ויקח חנניה הנביא את־המוטה מעל צואר ירמיה הנביא וישברהו׃ 11ויאמר חנניה לעיני כל־העם לאמר כה אמר יהוה ככה אשבר את־על ׀ נבכדנאצר מלך־בבל בעוד שנתים ימים מעל־צואר כל־הגוים וילך ירמיה הנביא לדרכו׃ פ 12ויהי דבר־יהוה אל־ירמיה אחרי שבור חנניה הנביא את־המוטה מעל צואר ירמיה הנביא לאמר׃ 13הלוך ואמרת אל־חנניה לאמר כה אמר יהוה מוטת עץ שברת ועשית תחתיהן מטות ברזל׃ 14כי כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל על ברזל נתתי על־צואר ׀ כל־הגוים האלה לעבד את־נבכדנאצר מלך־בבל ועבדהו וגם את־חית השדה נתתי לו׃ 15ויאמר ירמיה הנביא אל־חנניה הנביא שמע־נא חנניה לא־שלחך יהוה ואתה הבטחת את־העם הזה על־שקר׃ 16לכן כה אמר יהוה הנני משלחך מעל פני האדמה השנה אתה מת כי־סרה דברת אל־יהוה׃ 17וימת חנניה הנביא בשנה ההיא בחדש השביעי׃ פ |
    |