1זכר יהוה מה־היה לנו [הביט כ] (הביטה ק) וראה את־חרפתנו׃

2נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים׃

3יתומים היינו [אין כ] (ואין ק) אב אמתינו כאלמנות׃

4מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו׃

5על צוארנו נרדפנו יגענו [לא כ] (ולא ק) הונח־לנו׃

6מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם׃

7אבתינו חטאו [אינם כ] (ואינם ק) [אנחנו כ] (ואנחנו ק) עונתיהם סבלנו׃

8עבדים משלו בנו פרק אין מידם׃

9בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר׃

10עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב׃

11נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה׃

12שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו׃

13בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו׃

14זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם׃

15שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו׃

16נפלה עטרת ראשנו אוי־נא לנו כי חטאנו׃

17על־זה היה דוה לבנו על־אלה חשכו עינינו׃

18על הר־ציון ששמם שועלים הלכו־בו׃ פ

19אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדר ודור׃

20למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים׃

21השיבנו יהוה ׀ אליך [ונשוב כ] (ונשובה ק) חדש ימינו כקדם׃

22כי אם־מאס מאסתנו קצפת עלינו עד־מאד׃