1וידבר יהוה אל־משה בערבת מואב על־ירדן ירחו לאמר׃ 2צו את־בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים׃ 3והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם׃ 4ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב׃ 5ומדתם מחוץ לעיר את־פאת־קדמה אלפים באמה ואת־פאת־נגב אלפים באמה ואת־פאת־ים ׀ אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים׃ 6ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש־ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר׃ 7כל־הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת־מגרשיהן׃ 8והערים אשר תתנו מאחזת בני־ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים׃ פ 9וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ 10דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את־הירדן ארצה כנען׃ 11והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה־נפש בשגגה׃ 12והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד־עמדו לפני העדה למשפט׃ 13והערים אשר תתנו שש־ערי מקלט תהיינה לכם׃ 14את ׀ שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה׃ 15לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש־הערים האלה למקלט לנוס שמה כל־מכה־נפש בשגגה׃ 16ואם־בכלי ברזל ׀ הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃ 17ואם באבן יד אשר־ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃ 18או בכלי עץ־יד אשר־ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃ 19גאל הדם הוא ימית את־הרצח בפגעו־בו הוא ימיתנו׃ 20ואם־בשנאה יהדפנו או־השליך עליו בצדיה וימת׃ 21או באיבה הכהו בידו וימת מות־יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את־הרצח בפגעו־בו׃ 22ואם־בפתע בלא־איבה הדפו או־השליך עליו כל־כלי בלא צדיה׃ 23או בכל־אבן אשר־ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא־אויב לו ולא מבקש רעתו׃ 24ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה׃ 25והצילו העדה את־הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל־עיר מקלטו אשר־נס שמה וישב בה עד־מות הכהן הגדל אשר־משח אתו בשמן הקדש׃ 26ואם־יצא יצא הרצח את־גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה׃ 27ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את־הרצח אין לו דם׃ 28כי בעיר מקלטו ישב עד־מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל ישוב הרצח אל־ארץ אחזתו׃ 29והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם׃ 30כל־מכה־נפש לפי עדים ירצח את־הרצח ועד אחד לא־יענה בנפש למות׃ 31ולא־תקחו כפר לנפש רצח אשר־הוא רשע למות כי־מות יומת׃ 32ולא־תקחו כפר לנוס אל־עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד־מות הכהן׃ 33ולא־תחניפו את־הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את־הארץ ולארץ לא־יכפר לדם אשר שפך־בה כי־אם בדם שפכו׃ 34ולא תטמא את־הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל׃ פ |
    |