1הללויה ׀ הודו ליהוה כי־טוב כי לעולם חסדו׃

2מי ימלל גבורות יהוה ישמיע כל־תהלתו׃

3אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל־עת׃

4זכרני יהוה ברצון עמך פקדני בישועתך׃

5לראות ׀ בטובת בחיריך לשמח בשמחת גויך להתהלל עם־נחלתך׃

6חטאנו עם־אבותינו העוינו הרשענו׃

7אבותינו במצרים ׀ לא־השכילו נפלאותיך לא זכרו את־רב חסדיך וימרו על־ים בים־סוף׃

8ויושיעם למען שמו להודיע את־גבורתו׃

9ויגער בים־סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר׃

10ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד אויב׃

11ויכסו־מים צריהם אחד מהם לא נותר׃

12ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו׃

13מהרו שכחו מעשיו לא־חכו לעצתו׃

14ויתאוו תאוה במדבר וינסו־אל בישימון׃

15ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם׃

16ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה׃

17תפתח־ארץ ותבלע דתן ותכס על־עדת אבירם׃

18ותבער־אש בעדתם להבה תלהט רשעים׃

19יעשו־עגל בחרב וישתחוו למסכה׃

20וימירו את־כבודם בתבנית ור אכל עשב׃

21כחו אל מושיעם עשה גדלות במצרים׃

22נפלאות בארץ חם נוראות על־ים־סוף׃

23ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית׃

24וימאסו בארץ חמדה לא־האמינו לדברו׃

25וירגנו באהליהם לא מעו בקול יהוה׃

26וישא ידו להם להפיל אותם במדבר׃

27ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות׃

28ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים׃

29ויכעיסו במעלליהם ותפרץ־בם מגפה׃

30ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה׃

31ותחשב לו לצדקה לדר ודר עד־עולם׃

32ויקציפו על־מי מריבה וירע למשה בעבורם׃

33כי־המרו את־רוחו ויבטא בשפתיו׃

34לא־השמידו את־העמים אשר אמר יהוה להם׃

35ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם׃

36ויעבדו את־עצביהם ויהיו להם למוקש׃

37ויזבחו את־בניהם ואת־בנותיהם לשדים׃

38וישפכו דם נקי דם־בניהם ובנותיהם אשר זבחו לעצבי כנען ותחנף הארץ בדמים׃

39ויטמאו במעשיהם ויזנו במעלליהם׃

40ויחר־אף יהוה בעמו ויתעב את־נחלתו׃

41ויתנם ביד־גוים וימשלו בהם שנאיהם׃

42וילחצום אויביהם ויכנעו תחת ידם׃

43פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם׃

44וירא בצר להם בשמעו את־רנתם׃

45ויזכר להם בריתו וינחם כרב [חסדו כ] (חסדיו׃ ק)

46ויתן אותם לרחמים לפני כל־שוביהם׃

47הושיענו ׀ יהוה אלהינו וקבצנו מן־הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך׃

48ברוך־יהוה אלהי ישראל מן־העולם ׀ ועד העולם ואמר כל־העם אמן הללו־יה׃