1מזמור לאסף אל ׀ א‍להים יהוה דבר ויקרא־ארץ ממזרחש־מש עד־מבאו׃

2מציון מכלל־יפי אלהים הופיע׃

3יבא אלהינו ואל־יחרש אש־לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד׃

4יקרא אל־השמים מעל ואל־הארץ לדין עמו׃

5אספו־לי חסידי כרתי בריתי עלי־זבח׃

6ויגידו שמים צדקו כי־אלהים ׀ שפט הוא סלה׃

7שמעה עמי ׀ ואדברה ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי׃

8לא על־זבחיך אוכיחך ועולתיך לנגדי תמיד׃

9לא־אקח מביתך פר ממכלאתיך עתודים׃

10כי־לי כל־חיתו־יער בהמות בהררי־אלף׃

11ידעתי כל־עוף הרים וזיז די עמדי׃

12אם־ארעב לא־אמר לך כי־לי תבל ומלאה׃

13האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה׃

14זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך׃

15וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני׃

16ולרשע ׀ אמר אלהים מה־לך לספר חקי ותשא בריתי עלי־פיך׃

17ואתה שנאת מוסר ותשלך דברי אחריך׃

18אם־ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך׃

19פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה׃

20תשב באחיך תדבר בבן־אמך תתן־דפי׃

21אלה עשית ׀ והחרשתי דמית היות־אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך׃

22בינו־נא זאת שכחי אלוה פן־אטרף ואין מציל׃

23זבח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים׃