1למנצח עלמות לבן מזמור לדוד׃ אודה יהוה בכל־לבי אספרה כל־נפלאותיך׃

2אשמחה ואעלצה בך אזמרה שמך עליון׃

3בשוב־אויבי אחור יכשלו ויאבדו מפניך׃

4כי־עשית משפטי ודיני ישבת לכסא שופט צדק׃

5גערת גוים אבדת רשע שמם מחית לעולם ועד׃

6האויב ׀ תמו חרבות לנצח וערים נתשת אבד זכרם המה׃

7ויהוה לעולם ישב כונן למשפט כסאו׃

8והוא ישפט־תבל בצדק ידין לאמים במישרים׃

9ויהי יהוה משגב לדך משגב לעתות בצרה׃

10ויבטחו בך יודעי שמך כי לא־עזבת דרשיך יהוה׃

11זמרו ליהוה ישב ציון הגידו בעמים עלילותיו׃

12כי־דרש דמים אותם זכר לאש־כח צעקת [עניים כ] (ענוים׃ ק)

13חננני יהוה ראה עניי משנאי מרוממי משערי מות׃

14למען אספרה כל־תהלתיך בשערי בת־ציון אגילה בישועתך׃

15טבעו גוים בשחת עשו ברשת־זו טמנו נלכדה רגלם׃

16נודע ׀ יהוה משפט עשה בפעל כפיו נוקש רשע הגיון סלה׃

17ישובו רשעים לשאולה כל־גוים שכחי אלהים׃

18כי לא לנצח ישכח אביון תקות [ענוים כ] (עניים ק) תאבד לעד׃

19קומה יהוה אל־יעז אנוש ישפטו גוים על־פניך׃

20שיתה יהוה ׀ מורה להם ידעו גוים אנוש המה סלה׃