1וישבו שלש שנים אין מלחמה בין ארם ובין ישראל׃ פ 2ויהי בשנה השלישית וירד יהושפט מלך־יהודה אל־מלך ישראל׃ 3ויאמר מלך־ישראל אל־עבדיו הידעתם כי־לנו רמת גלעד ואנחנו מחשים מקחת אתה מיד מלך ארם׃ 4ויאמר אל־יהושפט התלך אתי למלחמה רמת גלעד ויאמר יהושפט אל־מלך ישראל כמוני כמוך כעמי כעמך כסוסי כסוסיך׃

5ויאמר יהושפט אל־מלך ישראל דרש־נא כיום את־דבר יהוה׃ 6ויקבץ מלך־ישראל את־הנביאים כארבע מאות איש ויאמר אלהם האלך על־רמת גלעד למלחמה אם־אחדל ויאמרו עלה ויתן אדני ביד המלך׃ 7ויאמר יהושפט האין פה נביא ליהוה עוד ונדרשה מאותו׃ 8ויאמר מלך־ישראל ׀ אל־יהושפט עוד איש־אחד לדרש את־יהוה מאתו ואני שנאתיו כי לא־יתנבא עלי טוב כי אם־רע מיכיהו בן־ימלה ויאמר יהושפט אל־יאמר המלך כן׃ 9ויקרא מלך ישראל אל־סריס אחד ויאמר מהרה מיכיהו בן־ימלה׃ 10ומלך ישראל ויהושפט מלך־יהודה ישבים איש על־כסאו מלבשים בגדים בגרן פתח שער שמרון וכל־הנביאים מתנבאים לפניהם׃ 11ויעש לו צדקיה בן־כנענה קרני ברזל ויאמר כה־אמר יהוה באלה תנגח את־ארם עד־כלתם׃ 12וכל־הנבאים נבאים כן לאמר עלה רמת גלעד והצלח ונתן יהוה ביד המלך׃

13והמלאך אשר־הלך ׀ לקרא מיכיהו דבר אליו לאמר הנה־נא דברי הנביאים פה־אחד טוב אל־המלך יהי־נא [דבריך כ] (דברך ק) כדבר אחד מהם ודברת טוב׃ 14ויאמר מיכיהו חי־יהוה כי את־אשר יאמר יהוה אלי אתו אדבר׃

15ויבוא אל־המלך ויאמר המלך אליו מיכיהו הנלך אל־רמת גלעד למלחמה אם־נחדל ויאמר אליו עלה והצלח ונתן יהוה ביד המלך׃ 16ויאמר אליו המלך עד־כמה פעמים אני משבעך אשר לא־תדבר אלי רק־אמת בשם יהוה׃

17ויאמר ראיתי את־כל־ישראל נפצים אל־ההרים כצאן אשר אין־להם רעה ויאמר יהוה לא־אדנים לאלה ישובו איש־לביתו בשלום׃

18ויאמר מלך־ישראל אל־יהושפט הלוא אמרתי אליך לוא־יתנבא עלי טוב כי אם־רע׃

19ויאמר לכן שמע דבר־יהוה ראיתי את־יהוה ישב על־כסאו וכל־צבא השמים עמד עליו מימינו ומשמאלו׃ 20ויאמר יהוה מי יפתה את־אחאב ויעל ויפל ברמת גלעד ויאמר זה בכה וזה אמר בכה׃ 21ויצא הרוח ויעמד לפני יהוה ויאמר אני אפתנו ויאמר יהוה אליו במה׃ 22ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל־נביאיו ויאמר תפתה וגם־תוכל צא ועשה־כן׃ 23ועתה הנה נתן יהוה רוח שקר בפי כל־נביאיך אלה ויהוה דבר עליך רעה׃

24ויגש צדקיהו בן־כנענה ויכה את־מיכיהו על־הלחי ויאמר אי־זה עבר רוח־יהוה מאתי לדבר אותך׃ 25ויאמר מיכיהו הנך ראה ביום ההוא אשר תבא חדר בחדר להחבה׃ 26ויאמר מלך ישראל קח את־מיכיהו והשיבהו אל־אמן שר־העיר ואל־יואש בן־המלך׃ 27ואמרת כה אמר המלך שימו את־זה בית הכלא והאכילהו לחם לחץ ומים לחץ עד באי בשלום׃ 28ויאמר מיכיהו אם־שוב תשוב בשלום לא־דבר יהוה בי ויאמר שמעו עמים כלם׃

29ויעל מלך־ישראל ויהושפט מלך־יהודה רמת גלעד׃ 30ויאמר מלך ישראל אל־יהושפט התחפש ובא במלחמה ואתה לבש בגדיך ויתחפש מלך ישראל ויבוא במלחמה׃ 31ומלך ארם צוה את־שרי הרכב אשר־לו שלשים ושנים לאמר לא תלחמו את־קטן ואת־גדול כי אם־את־מלך ישראל לבדו׃ 32ויהי כראות שרי הרכב את־יהושפט והמה אמרו אך מלך־ישראל הוא ויסרו עליו להלחם ויזעק יהושפט׃ 33ויהי כראות שרי הרכב כי־לא־מלך ישראל הוא וישובו מאחריו׃

34ואיש משך בקשת לתמו ויכה את־מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין ויאמר לרכבו הפך ידך והוציאני מן־המחנה כי החליתי׃ 35ותעלה המלחמה ביום ההוא והמלך היה מעמד במרכבה נכח ארם וימת בערב ויצק דם־המכה אל־חיק הרכב׃ 36ויעבר הרנה במחנה כבא השמש לאמר איש אל־עירו ואיש אל־ארצו׃

37וימת המלך ויבוא שמרון ויקברו את־המלך בשמרון׃ 38וישטף את־הרכב על ׀ ברכת שמרון וילקו הכלבים את־דמו והזנות רחצו כדבר יהוה אשר דבר׃ 39ויתר דברי אחאב וכל־אשר עשה ובית השן אשר בנה וכל־הערים אשר בנה הלוא־הם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ 40וישכב אחאב עם־אבתיו וימלך אחזיהו בנו תחתיו׃ פ

41ויהושפט בן־אסא מלך על־יהודה בשנת ארבע לאחאב מלך ישראל׃ 42יהושפט בן־שלשים וחמש שנה במלכו ועשרים וחמש שנה מלך בירושלם ושם אמו עזובה בת־שלחי׃ 43וילך בכל־דרך אסא אביו לא־סר ממנו לעשות הישר בעיני יהוה׃ אך הבמות לא־סרו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות׃ 44וישלם יהושפט עם־מלך ישראל׃

45ויתר דברי יהושפט וגבורתו אשר־עשה ואשר נלחם הלא־הם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי יהודה׃ 46ויתר הקדש אשר נשאר בימי אסא אביו בער מן־הארץ׃

47ומלך אין באדום נצב מלך׃ 48יהושפט [עשר כ] (עשה ק) אניות תרשיש ללכת אופירה לזהב ולא הלך כי־ [נשברה כ] (נשברו ק) אניות בעציון גבר׃ 49אז אמר אחזיהו בן־אחאב אל־יהושפט ילכו עבדי עם־עבדיך באניות ולא אבה יהושפט׃ 50וישכב יהושפט עם־אבתיו ויקבר עם־אבתיו בעיר דוד אביו וימלך יהורם בנו תחתיו׃ ס

51אחזיהו בן־אחאב מלך על־ישראל בשמרון בשנת שבע עשרה ליהושפט מלך יהודה וימלך על־ישראל שנתים׃ 52ויעש הרע בעיני יהוה וילך בדרך אביו ובדרך אמו ובדרך ירבעם בן־נבט אשר החטיא את־ישראל׃ 53 ויעבד את־הבעל וישתחוה לו ויכעס את־יהוה אלהי ישראל ככל אשר־עשה אביו׃