1ויעקב הלך לדרכו ויפגעו־בו מלאכי אלהים׃ 2ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם־המקום ההוא מחנים׃ פ

3וישלח יעקב מלאכים לפניו אל־עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום׃ 4ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם־לבן גרתי ואחר עד־עתה׃ 5ויהי־לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא־חן בעיניך׃

6וישבו המלאכים אל־יעקב לאמר באנו אל־אחיך אל־עשו וגם הלך לקראתך וארבע־מאות איש עמו׃ 7ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את־העם אשר־אתו ואת־הצאן ואת־הבקר והגמלים לשני מחנות׃ 8ויאמר אם־יבוא עשו אל־המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה׃

9ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך׃ 10קטנתי מכל החסדים ומכל־האמת אשר עשית את־עבדך כי במקלי עברתי את־הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות׃ 11הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי־ירא אנכי אתו פן־יבוא והכני אם על־בנים׃ 12ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את־זרעך כחול הים אשר לא־יספר מרב׃

13וילן שם בלילה ההוא ויקח מן־הבא בידו מנחה לעשו אחיו׃ 14עזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים׃ 15גמלים מיניקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה אתנת עשרים ועירם עשרה׃ 16ויתן ביד־עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל־עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר׃ 17ויצו את־הראשון לאמר כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למי־אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך׃ 18ואמרת לעבדך ליעקב מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו והנה גם־הוא אחרינו׃ 19ויצו גם את־השני גם את־השלישי גם את־כל־ההלכים אחרי העדרים לאמר כדבר הזה תדברון אל־עשו במצאכם אתו׃ 20ואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו כי־אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי־כן אראה פניו אולי ישא פני׃ 21ותעבר המנחה על־פניו והוא לן בלילה־ההוא במחנה׃

22ויקם ׀ בלילה הוא ויקח את־שתי נשיו ואת־שתי שפחתיו ואת־אחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר יבק׃ 23ויקחם ויעברם את־הנחל ויעבר את־אשר־לו ׃

24ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר׃ 25וירא כי לא יכל לו ויגע בכף־ירכו ותקע כף־ירך יעקב בהאבקו עמו׃ 26ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם־ברכתני׃ 27ויאמר אליו מה־שמך ויאמר יעקב׃ 28ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם־ישראל כי־שרית עם־אלהים ועם־אנשים ותוכל׃ 29וישאל יעקב ויאמר הגידה־נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם׃ 30ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי־ראיתי אלהים פנים אל־פנים ותנצל נפשי׃ 31ויזרח־לו השמש כאשר עבר את־פנואל והוא צלע על־ירכו׃ 32על־כן לא־יאכלו בני־ישראל את־גיד הנשה אשר על־כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף־ירך יעקב בגיד הנשה׃