1מי־זה ׀ בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה זה הדור בלבושו צעה ברב כחו אני מדבר בצדקה רב להושיע׃ 2מדוע אדם ללבושך ובגדיך כדרך בגת׃ 3פורה ׀ דרכתי לבדי ומעמים אין־איש אתי ואדרכם באפי וארמסם בחמתי ויז נצחם על־בגדי וכל־מלבושי אגאלתי׃ 4כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה׃ 5ואביט ואין עזר ואשתומם ואין סומך ותושע לי זרעי וחמתי היא סמכתני׃ 6ואבוס עמים באפי ואשכרם בחמתי ואוריד לארץ נצחם׃ ס 7חסדי יהוה ׀ אזכיר תהלת יהוה כעל כל אשר־גמלנו יהוה ורב־טוב לבית ישראל אשר־גמלם כרחמיו וכרב חסדיו׃ 8ויאמר אך־עמי המה בנים לא ישקרו ויהי להם למושיע׃ 9בכל־צרתם ׀ [לא כ] (לו ק) צר ומלאך פניו הושיעם באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם וינשאם כל־ימי עולם׃ 10והמה מרו ועצבו את־רוח קדשו ויהפך להם לאויב הוא נלחם־בם׃ 11ויזכר ימי־עולם משה עמו איה ׀ המעלם מים את רעי צאנו איה השם בקרבו את־רוח קדשו׃ 12מוליך לימין משה זרוע תפארתו בוקע מים מפניהם לעשות לו שם עולם׃ 13מוליכם בתהמות כסוס במדבר לא יכשלו׃ 14כבהמה בבקעה תרד רוח יהוה תניחנו כן נהגת עמך לעשות לך שם תפארת׃ 15הבט משמים וראה מזבל קדשך ותפארתך איה קנאתך וגבורתך המון מעיך ורחמיך אלי התאפקו׃ 16כי־אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה יהוה אבינו גאלנו מעולם שמך׃ 17למה תתענו יהוה מדרכיך תקשיח לבנו מיראתך וב למען עבדיך שבטי נחלתך׃ 18למצער ירשו עם־קדשך צרינו בוססו מקדשך׃ 19היינו מעולם לא־משלת בם לא־נקרא שמך עליהם |
    |