1למנצח על־ [ידיתון כ] (ידותון ק) לאסף מזמור׃ קולי אל־אלהים ואצעקה קולי אל־אלהים והאזין אלי׃

2ביום צרתי אדני דרשתי ידי ׀ לילה נגרה ולא תפוג מאנה הנחם נפשי׃

3אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ׀ ותתעטף רוחי סלה׃

4אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר׃

5חשבתי ימים מקדם נות עולמים׃

6אזכרה נגינתי בלילה עם־לבבי אשיחה ויחפש רוחי׃

7הלעולמים יזנח ׀ אדני ולא־יסיף לרצות עוד׃

8האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר׃

9השכח חנות אל אם־קפץ באף רחמיו סלה׃

10ואמר חלותי היא נות ימין עליון׃

11[אזכיר כ] (אזכור ק) מעללי־יה כי־אזכרה מקדם פלאך׃

12והגיתי בכל־פעלך ובעלילותיך אשיחה׃

13אלהים בקדש דרכך מי־אל גדול כאלהים׃

14אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך׃

15גאלת בזרוע עמך בני־יעקב ויוסף סלה׃

16ראוך מים ׀ א‍להים ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות׃

17זרמו מים ׀ עבות קול נתנו שחקים אף־חצציך יתהלכו׃

18קול רעמך ׀ בגלגל האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ׃

19בים דרכך [ושביליך כ] (ושבילך ק) במים רבים ועקבותיך לא נדעו׃

20נחית כצאן עמך ביד־משה ואהרן׃