1ואתה בן־אדם הנבא על־גוג ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני אליך גוג נשיא ראש משך ותבל׃ 2ושבבתיך וששאתיך והעליתיך מירכתי צפון והבאותך על־הרי ישראל׃ 3והכיתי קשתך מיד שמאולך וחציך מיד ימינך אפיל׃ 4על־הרי ישראל תפול אתה וכל־אגפיך ועמים אשר אתך לעיט צפור כל־כנף וחית השדה נתתיך לאכלה׃ 5על־פני השדה תפול כי אני דברתי נאם אדני יהוה׃ 6ושלחתי־אש במגוג ובישבי האיים לבטח וידעו כי־אני יהוה׃

7ואת־שם קדשי אודיע בתוך עמי ישראל ולא־אחל את־שם־קדשי עוד וידעו הגוים כי־אני יהוה קדוש בישראל׃ 8הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה הוא היום אשר דברתי׃

9ויצאו ישבי ׀ ערי ישראל ובערו והשיקו בנשק ומגן וצנה בקשת ובחצים ובמקל יד וברמח ובערו בהם אש שבע שנים׃ 10ולא־ישאו עצים מן־השדה ולא יחטבו מן־היערים כי בנשק יבערו־אש ושללו את־שלליהם ובזזו את־בזזיהם נאם אדני יהוה׃ ס

11והיה ביום ההוא אתן לגוג ׀ מקום־שם קבר בישראל גי העברים קדמת הים וחסמת היא את־העברים וקברו שם את־גוג ואת־כל־המונה וקראו גיא המון גוג׃ 12וקברום בית ישראל למען טהר את־הארץ שבעה חדשים׃ 13וקברו כל־עם הארץ והיה להם לשם יום הכבדי נאם אדני יהוה׃ 14ואנשי תמיד יבדילו עברים בארץ מקברים את־העברים את־הנותרים על־פני הארץ לטהרה מקצה שבעה־חדשים יחקרו׃ 15ועברו העברים בארץ וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון עד קברו אתו המקברים אל־גיא המון גוג׃ 16וגם שם־עיר המונה וטהרו הארץ׃ ס

17ואתה בן־אדם כה־אמר ׀ אדני יהוה אמר לצפור כל־כנף ולכל ׀ חית השדה הקבצו ובאו האספו מסביב על־זבחי אשר אני זבח לכם זבח גדול על הרי ישראל ואכלתם בשר ושתיתם דם׃ 18בשר גבורים תאכלו ודם־נשיאי הארץ תשתו אילים כרים ועתודים פרים מריאי בשן כלם׃ 19ואכלתם־חלב לשבעה ושתיתם דם לשכרון מזבחי אשר־זבחתי לכם׃ 20ושבעתם על־שלחני סוס ורכב גבור וכל־איש מלחמה נאם אדני יהוה׃

21ונתתי את־כבודי בגוים וראו כל־הגוים את־משפטי אשר עשיתי ואת־ידי אשר־שמתי בהם׃ 22וידעו בית ישראל כי אני יהוה אלהיהם מן־היום ההוא והלאה׃ 23וידעו הגוים כי בעונם גלו בית־ישראל על אשר מעלו־בי ואסתר פני מהם ואתנם ביד צריהם ויפלו בחרב כלם׃ 24כטמאתם וכפשעיהם עשיתי אתם ואסתר פני מהם׃ ס

25לכן כה אמר אדני יהוה עתה אשיב את־ [שבית כ] (שבות ק) יעקב ורחמתי כל־בית ישראל וקנאתי לשם קדשי׃ 26ונשו את־כלמתם ואת־כל־מעלם אשר מעלו־בי בשבתם על־אדמתם לבטח ואין מחריד׃ 27בשובבי אותם מן־העמים וקבצתי אתם מארצות איביהם ונקדשתי בם לעיני הגוים רבים׃ 28וידעו כי אני יהוה אלהיהם בהגלותי אתם אל־הגוים וכנסתים על־אדמתם ולא־אותיר עוד מהם שם׃ 29ולא־אסתיר עוד פני מהם אשר שפכתי את־רוחי על־בית ישראל נאם אדני יהוה׃ פ