1אל־חכך שפר כנשר על־בית יהוה יען עברו בריתי ועל־תורתי פשעו׃

2לי יזעקו אלהי ידענוך ישראל׃

3זנח ישראל טוב אויב ירדפו ׃

4הם המליכו ולא ממני השירו ולא ידעתי כספם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרת׃

5זנח עגלך שמרון חרה אפי בם עד־מתי לא יוכלו נקין׃

6כי מישראל והוא חרש עשהו ולא אלהים הוא כי־שבבים יהיה עגל שמרון׃

7כי רוח יזרעו וסופתה יקצרו קמה אין־לו צמח בלי יעשה־קמח אולי יעשה זרים יבלעהו׃

8נבלע ישראל עתה היו בגוים ככלי אין־חפץ בו׃

9כי־המה עלו אשור פרא בודד לו אפרים התנו אהבים׃

10גם כי־יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך שרים׃

11כי־הרבה אפרים מזבחת לחטא היו־לו מזבחות לחטא׃

12[אכתוב־ כ] (אכתב־לו ק) [רבו כ] (רבי ק) תורתי כמו־זר נחשבו׃

13זבחי הבהבי יזבחו בשר ויאכלו יהוה לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאותם המה מצרים ישובו׃

14וישכח ישראל את־עשהו ויבן היכלות ויהודה הרבה ערים בצרות ושלחתי־אש בעריו ואכלה ארמנתיה׃ ס